משמעות החיים על פי המדע 

כבר כילדים קטנים, אנו מתנהגים כמו מדענים. אנו חוקרים, בודקים ועורכים ניסויים בסביבתנו ובמציאות שמתגלה לפנינו, די בדומה למדענים העובדים במעבדה. וככאלה, אנו מסתמכים על עקרונות וחוקים, שיטות של ניסוי וטעיה ויצור תיאוריות שונות המסבירות את חיינו. תיאוריות המגדירות עבורנו את התנאים והפעולות הרלוונטיים להישרדותנו. וממצב זה של ילדים, שמגלים במחקרם כיצד לזחול, ללכת, ממה להזהר ובמי ומה לבטוח וכו, אנו מפלסים את דרכנו אל חיים שבהם אנו עושים רק דבר אחד: משנים את תנאי המעבדה ומיקומה. מעבר לכך, אנו תמיד חוקרים, בודקים, שואלים ומבררים באופן מדעי והגיוני, כיצד לחיות נכון בתחום מושגי עולמנו. ולא זו בלבד שאנו עצמנו חוקרים בדומה למדענים, אלא שאנו אף משתמשים בכל אותו המדע הקיים בעולמנו מרגע לידתנו. המדע משרת אותנו בכל דבר ודבר, בכל מוצר, המצאה וטכנולוגיה שקיימים. וזה כך, מפני שמדע, או בכלל, מציאות וחיים מדעיים, הם הדרך שלנו לחיות בעולם נאור שבו אנו מבינים את החוקים הפועלים ואת הטבע הנגלה לפנינו במהלך חיינו. היגיון, הוא עמוד התווך שלנו, הוא ההסבר שלנו לסיבות ולתוצאות שאנו מחשבים במסלולנו. והיגיון, פירושו מדע. כלומר, דרך להסביר באופן ודאי בקירוב את התופעות השונות שביקום, תוך ידיעת והבנת הנתונים השונים שאותם אנו לוקחים בחשבון. וכך, כמעט כלפי כל דבר ודבר אנו נוקטים בגישה זו מלבד לדבר אחד: משמעות חיינו. תכלית קיומנו. הסיבה, שבעקבותיה אנו מפנימים את הפשר ואת המניע לכל הדבר הזה שנקרא חיים. וזה לא שלא ניסינו. ניסינו בדתות, בפסיכולוגיה, בפילוסופיה ובאין ספור תיאוריות לענות על שאלה זו: מהי משמעות חיינו המדעית? והתשובה על כך, כנראה רחוקה מלהיות שלמה. אין לנו הסבר לאותו חיסרון שמורגש בנו, אשר שואל על הטעם לחיינו כמו גם שאין לנו פתרון למצב זה. וע"פ דברי חוכמת הקבלה, מצב זה, של חוסר הבנת משמעות החיים במובנה המדעי, הוא מקור כל הצרות בעולם. זאת אומרת, בורות וחוסר ידע והבנה בסיסית של דבר מה שנמצא תחת אפנו, הוא מקור הרעה.

"ללא התשובה, לא הייתה השאלה", אומר המשפט הידוע ולכן, שאלת הטעם לחיינו, מקורה בחיסרון שאת עניינו יש לחקור ולבדוק. כי גם כאן, כמו בכל דבר בחיינו, אם התגלה בנו רצון לדעת דבר מה, היינו, חיסרון והשתוקקות לתענוג ממציאות כלשהי, הרי שכבני אדם הגיוניים ובעלי גישה מדעית לחיים, נזדקק למציאת פתרון הולם. עלינו להשיג תשובה, שיש לה אחיזה במציאות ושאינה תלוית אמונה. כלומר, תשובה מדעית. ועד כמה שלא העמקנו בדתות, באמונות השונות ואף בפסיכולוגיה על כל גאוניותה, עדיין לא קבלנו את התשובה הברורה לשאלה: מהי מטרת חיינו? מטרה, שעושה את ההבדל בין חיינו ובין המצב שבו כלל לא היינו נולדים. כלומר, אדם השואל על משמעות החיים, מבין שהמציאות עם כל הרע והטוב שבה, לא הייתה קיימת עבורו אלמלא הוא נולד ולכן, התשובה על שאלת המשמעות, היא שתעשה עבורו את ההבדל. וכך, אנו ממשיכים את חיינו, במשך אלפי שנות היסטוריה, מתפתחים בכל התחומים ומתקדמים לעולם מודרני שעונה כמעט על כל רצונותינו החומריים/גופניים ועדיין לא יודעים בשביל מה. אנו יודעים לנתח, לרפא, לתכנת, לבנות, להלחם ולהמציא טילים אבל מעבר לחומר, אין לנו תשובה. אין לנו יכולת לחשוב על דבר מה שאותו אנו לא מכירים. ומשמעות החיים, כשמה כן היא, אמורה לספק תשובה כוללת אחת המקיפה את כל הוויתנו ולכן, היא אינה נמצאת בתחומי המדע הרגיל. כלומר, התשובה שתעניק לנו את קצה החוט לשאלת חיינו, אינה נמצאת בתחומי המחקר המוכרים לנו ובגדר תפיסת המחשבה הגשמית אלא מעבר להם ולכן כשלנו. נתנו הסברים מיסטיים, טיפחנו מנהגים ואמונות ויצרנו תרבויות, תורות ופילוסופיות שרובם ככולם כשלו. ולכן מסבירים המקובלים בספרי חוכמת האמת: התשובה על כך, היא אך ורק מדעית. מפני שמשמעות החיים שלנו, כמו כל דבר במציאות, כפופה לחוקים שפועלים בכל רגע ותחום בחיינו ולכן, יש צורך במדע המסביר מהם החוקים האלו. העקרונות, הפועלים על מה שמורגש אצלנו כנשמה וריקנות מהבנת הקיום על כל פרטיו. אנו זקוקים למדע, אשר מוכיח ומספק הסברים לחוקר שבחר לגלות את משמעות חייו המדעית, באמצעות המדע הנכון, מבלי להיות נזקק לכיפות, ישיבה בתנוחות מדיטציה או הדלקת קטורות. ולכן, בעת הזו, שבה כבר יש לנו כמעט הכל אבל חסר לנו רק דבר אחד קטן, מגלים החוקרים המקובלים בכתביהם שיגיע זמנו של ההסבר אשר לו חיכינו מאז שחר האנושות. וההסבר הזה, שנמצא כאמור מעל תחום מדעי החומר, הוא השלב הבא שלנו בהתפתחות האנושית, באמצעות שימוש נכון בכלים השונים שלפנינו המתגלים בהתאם לרצון שלנו לדעת, מהי משמעות החיים. כלים, שעושים לנו הכרה עם המדע החדש הישן ביותר בעולם שפשוט מסביר לנו למה - מדע חוכמת הקבלה